#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 1 הרוצה שיאכל חברו אצלו ומדירו, האומר לחבירו קונם שאני נהנה לך אם אי אתה מתארח אצלי ותאכל עמי פת חמה ותשתה עמי כוס חמין, האם הוי נדרי זירוזין וכיצד הלכה?	"ראב&quot;י בשניהם סובר דהוי נדרי זירוזין, חכמים במקרה השני ודאי חולקים ובמקרה הראשון תלוי בגרסאות בגמרא, מכל מקום אמרו רב הונא ורב אדא בר אהבה שהלכה כראב&quot;י.<p dir=""rtl"">(הטעם שהמקרה הראשון יש יותר סברא לומר שהוי זירוזין י&quot;מ שהדיר את חברו, וי&quot;מ שברישא לא פירט מה יאכל מה שאין כן בסיפא שפירט איכא למימר שדוקא קאמר &lt;ר&quot;ן&gt;)</p>"	נדרים כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד. 2 קונם שאיני נהנה לך אם אי אתה נוטל לבנך כור של חיטין ושתי חביות של יין, קונם שאתה נהנית לי אם אי אתה נותן לבני כור של חיטין ושתי חביות של יין, האם צריך חכם להתירו ומדוע?	"במקרה הראשון איתא בברייתא שמתיר בלא חכם שיוכל לומר כלום לא אמרת אלא משום כבודי זהו כבודי <p dir=""rtl"">במקרה השני לר&quot;מ צריך התרת חכם (י&quot;מ שחולק גם במקרה הראשון), לחכמים אינו צריך שיכול לומר הרני כאילו התקבלתי. </p><p dir=""rtl"">איכא למימר שטעם זה הוא רק לחכמים אבל לראב&quot;י אין צריך לזה דהוי זירוזין, ואיכא למימר אף לראב&quot;י שכאן אין זה זירוזין ברישא דלאו כלבא אנא שנהנה ולא מהנה ובסיפא דלאו מלכא אנא שרק מהנה (י&quot;מ משום שמדיר את עצמו וי&quot;מ משום דהוי מתנה מרובה, וע' בר&quot;ן למסקנת הסוגיא).</p>"	נדרים כד.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כד: 1 שבועות הבאי האם מותרים והיכי דמי?	"נדרי הבאי מותרים, שבועות הבאי - לגרסתנו אסורים ולגרס' הר&quot;ן מותרים.<p dir=""rtl"">אביי אמר אם אמר שבועה שראיתי בדרך הזה כעולי מצרים, א&quot;ל רבא שפשיטא ועוד דדומיא דנדר קתני, לכן ביאר באומר יאסר פירות העולם עלי בשבועה אם לא ראיתי וכו'.</p><p dir=""rtl"">אין לומר דחזי קני דשומשני ואסיק להו שמא עולי מצרים שכל הנשבע על דעתנו נשבע.</p>"	נדרים כד:		
